וַֽתַּעֲנֶ֛ינָה הַנָּשִׁ֥ים הַֽמְשַׂחֲק֖וֹת וַתֹּאמַ֑רְןָ הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ באלפו [בַּאֲלָפָ֔יו] וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽיו׃
ראש דוד
מכילתא, את השירה הזאת לה'. לה' אמרוה ולא אמרוה לבשר ודם כמו שנאמר (שמואל א י״ח:ז׳) ותצאן הנשים מכל ערי ישראל לשיר במחולות הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו, אבל כאן לה' אמרוה ולא אמרוה לבשר ודם:
בעלי ברית אברם
מסרה ותאמרן בנו״ן פשוטה ג׳. ותאמרן המילדות אל פרעה. ותאמרן איש מצרי הצילנו. (שמואל א י״ח:ז׳) ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן. וסימנם יהודאי ישתזבון בחדוה. פי׳ לרמוז למה שאמרו רז״ל (יומא פ״ב) על שלשה דברים יהרג ואל יעבור. עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים. וזהו שרמז בנו״ן פשוטה וערומה אין מי שיתחבר עמה. כן האדם צריך להתפשט מעורו מכל וכל ואל יעבור. וכמו ותקראנה בנות מואב שהפשיטו עצמן לזנות. וכאלו גלו את מקורן. וכן אומר קראן לי מרא פשוטה וערומה מכל טוב. ואומרו ותאמרן המילדות שגזר עליהן להרוג הזכרים. והן מסרו עצמן למיתה ולא רצו. וזהו שפיכות דמים. אמנם בנות יתרו גרשום הרועים על שפירשו מע״ז ולז״א איש מצרי הצילנו וגו׳ ואין אנו חוששים שגרשונו אנשי מדין וזהו ע״ג. ותאמרן הנשים המשחקות רמז לכ״ע כמו לצחק בי בכל אלו ימסור האדם עצמו להריגה ואל יעבור. וז״ש הסימן יהודאי ישתזבון בחדוה. ר״ל הכשרים כשגוזרין למסור עצמן בסכנה על קדושת השם הוא ית׳ יצילם מהצער בשמחה ובשירים כדניאל וחביריו:
אברבנאל
והרביעית בגבורה ובנצחון שגם בזה לא נזהר הזקן, ועל זה אמר להם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ. וביאר מה הם הנמשלים באותם הקרנים באמרו והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה, ואמרו רבבות אפרים לרמוז אל יהושע, ואלפי מנשה לרמוז אל מכיר בן מנשה ואל גדעון, ולא אמר רבבות על מספר עם אפרים ולא אלפי על בני מנשה, כי אם על העמים אשר ינגחו כי הנה יהושע אשר היה משבט אפרים ינגח רבבות, והם ל"א מלכים שנצח וכבש את הארץ, ולרמוז על גודל גבורותיו אמר והם רבבות אפרים, רוצה לומר הרבבות שנגח השור שבא מאפרים, ועל הגבורות שעשו בני מכיר בן מנשה והם אלפי מנשה שלכדו גלעד וחות יאיר ושאר העם, ורמז בזה גם כן לגדעון שנצח את המדינים והרג קל"ח אלף כמו שכתב רש"י, ולפי שלא הגיע גבורותיו לגבורות יהושע לכן אמר בו אלפים וביהושע רבבות ע"ד מה שאמרו (שמואל א י״ח:ז׳) הנשים המשוררות הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו: